בס"ד
קולנוע תיעודי דקומוניטרי
המסר החברתי שבו הסרט עוסק- המסר החברתי עוסק בביקורת על מערכת החינוך בכך שויתרה ופיספסה תלמידים במערכת החינוך, ואינה נתנה להם הזדמנות בהצלחה שלהם ככלי להמשך חייהם. מערכת החינוך אינה פועלת בשיטה נכונה וזה פוגע בתלמידים. ישנם תלמידים רבים העוברים בחיי היום יום שלהם קשיים רבים ובעיני מערכת החינוך הם שקופים ונחשבים כילדים "בעיתיים". כשבעצם הם רק צריכים תמיכה ועזרה מצוות החינוך על מנת להצליח ולהחדיר בהם מוטיבציה להמשיך ללמוד. אך ברוב המקרים צוות החינוך מתייאש ומרים ידיים מוקדם מידי ובעקבות כך התלמידים גם כבר מתייאשים ומרגישים שאין מי שמאמין בהם.רפלקציהxנקודת המבט של הבימאיתת ז'אנר התיעודי
הגיבור הוא בעל תכונות אופי אינדיבידואליסטיות, שבדרך-כלל בא כדי לפתור בעיה של יחיד או של קבוצה בקהילה. הגיבור ניצב מחוץ לקהילה, ערכיו אינם כשל הקהילה, שאם לא כך הוא לא היה יכול לפתור את הקונפליקט בדרכים נורמטיביות של חוק וסדר.
בסרט הבימאי, מסתיר את נוכחותו. ורוב הסרט מורכב לרוב מראיונות, מצילומים ומקריינות של "מספר יודע כל".היוצר בסרט הוא ה"זבוב על הקיר" כלומר,הוא מבקש להציג המציאות כביכול ללא פרשנות שלו ושהמטרה שגם הצופים יראו את האירועים מהזווית שלו. הסרט של שני היוצר מתמקד בכמה תלמידים שהיו על סף נשירה מבית הספר,ומתאר כיצד המנהל והמחנכים עושים הכל על מנת שיסיימו 12 שנות לימוד. כאשר הבימאי צילם סיטואציה בכיתה של ניסיון של רות ללמד בשיעור הראשון לתחילת השנה,הוא לא הצליח להבין כיצד רות מצליחה להתמודד עם התלמידים ותוך כדי להחדיר בהם מוטיבציה ולהאמין בהם, מבחינתו זה היה בלתי אפשרי להשתלט עליהם אך מבחינתה זה היה יום קל לעומת מה שמצפה לה בהמשך השנה. במהלך הסרט שני,הבימאי, הכיר תחילה את התלמיד ניב כתלמיד עם בעיות התנהגויות קשות,התפרצויות זעם ועוד אך כאשר ליווה אותו במהלך שנה שלמה הכיר עוד צדדים של ניב,בפיצריה יצא לו לראות את ניב האחראי הסובלני והרציני, כאשר ניהל איתו את הדיאלוג הוא הבין יותר את ניב ומאיפה זה נובע, ולבסוף כאשר ראה אותו מבצע מבחן היסטוריה בשקט שם הוא כיצד כל התהליך שניב עבר ביגר אותו והשפיע עליו לטובה. משפט הפתיחה בסרט מתחיל בתלמידה אינה ששרה על אביה מול כיסאות ריקים ומשפט הסיום הוא שאינה שרה בטקס הסיום על אביה מול כל המשפחות וכיסאות מלאים. המסר שלהם הוא כדי להראות לנו את התהליכים שהתלמידים עברו, ושהם לא וויתרו על אף כל הקשיים. ועצם הפתיחה והסגירה באינה מסמל לנו סוג של סגירת מעגל, תחושת הצלחה. שם הסרט "תיכון הזדמנות האחרונה" לפי דעתי אכן מביע את עמדתו של היוצר משום, שלתיכון הזה מגיעים תלמידים אשר נשרו מבתי ספר שונים ומטרת המורים היא להילחם על כל תלמיד ותלמיד שיצא עם התעודה הכי טובה שיש והיוצר מאמין שהם יכולים עם הם רק רוצים. לפי דעתי, היוצר רוצה להגיד לצופה לא לוותר, שהכל אפשרי עם רוצים ושלכל אחד יש בעיות בחיים וצריך לדעת להתמודד עם זה ולא לבחור לברוח מזה או לסירוגין להתמודד עם זה בצורה לא נבונה. כוונת היוצר על פי הבנתי היא נקודת מבט חיובית על הדרך לימוד של התיכון הזה וכיצד כל תיכון בישראל צריך ללמוד לא לוותר על תלמידים, להאמין בהם ולהבין אותם.
הסרט תיכון הזדמנות אחרונה שייך לנרטיב קלאסי ודוקו-אקטיביזם מכיוון שבסרט זה הבמאי הסתיר את נוכחותו אך עם זאת הוא ביצע ראיונות של "מספר יודע כל" ובנוסף הבמאי לדעתי אכן מתערב במציאות החברתית ומחולל בה שינוי מכיוון שהוא מעביר ביקורת על מערכת החינוך ועל אופן השיטה שהיא עובדת.
x
הגיבור הוא בעל תכונות אופי אינדיבידואליסטיות, שבדרך-כלל בא כדי לפתור בעיה של יחיד או של קבוצה בקהילה. הגיבור ניצב מחוץ לקהילה, ערכיו אינם כשל הקהילה, שאם לא כך הוא לא היה יכול לפתור את הקונפליקט בדרכים נורמטיביות של חוק וסדר.
בסרט הבימאי, מסתיר את נוכחותו. ורוב הסרט מורכב לרוב מראיונות, מצילומים ומקריינות של "מספר יודע כל".היוצר בסרט הוא ה"זבוב על הקיר" כלומר,הוא מבקש להציג המציאות כביכול ללא פרשנות שלו ושהמטרה שגם הצופים יראו את האירועים מהזווית שלו. הסרט של שני היוצר מתמקד בכמה תלמידים שהיו על סף נשירה מבית הספר,ומתאר כיצד המנהל והמחנכים עושים הכל על מנת שיסיימו 12 שנות לימוד. כאשר הבימאי צילם סיטואציה בכיתה של ניסיון של רות ללמד בשיעור הראשון לתחילת השנה,הוא לא הצליח להבין כיצד רות מצליחה להתמודד עם התלמידים ותוך כדי להחדיר בהם מוטיבציה ולהאמין בהם, מבחינתו זה היה בלתי אפשרי להשתלט עליהם אך מבחינתה זה היה יום קל לעומת מה שמצפה לה בהמשך השנה. במהלך הסרט שני,הבימאי, הכיר תחילה את התלמיד ניב כתלמיד עם בעיות התנהגויות קשות,התפרצויות זעם ועוד אך כאשר ליווה אותו במהלך שנה שלמה הכיר עוד צדדים של ניב,בפיצריה יצא לו לראות את ניב האחראי הסובלני והרציני, כאשר ניהל איתו את הדיאלוג הוא הבין יותר את ניב ומאיפה זה נובע, ולבסוף כאשר ראה אותו מבצע מבחן היסטוריה בשקט שם הוא כיצד כל התהליך שניב עבר ביגר אותו והשפיע עליו לטובה. משפט הפתיחה בסרט מתחיל בתלמידה אינה ששרה על אביה מול כיסאות ריקים ומשפט הסיום הוא שאינה שרה בטקס הסיום על אביה מול כל המשפחות וכיסאות מלאים. המסר שלהם הוא כדי להראות לנו את התהליכים שהתלמידים עברו, ושהם לא וויתרו על אף כל הקשיים. ועצם הפתיחה והסגירה באינה מסמל לנו סוג של סגירת מעגל, תחושת הצלחה. שם הסרט "תיכון הזדמנות האחרונה" לפי דעתי אכן מביע את עמדתו של היוצר משום, שלתיכון הזה מגיעים תלמידים אשר נשרו מבתי ספר שונים ומטרת המורים היא להילחם על כל תלמיד ותלמיד שיצא עם התעודה הכי טובה שיש והיוצר מאמין שהם יכולים עם הם רק רוצים. לפי דעתי, היוצר רוצה להגיד לצופה לא לוותר, שהכל אפשרי עם רוצים ושלכל אחד יש בעיות בחיים וצריך לדעת להתמודד עם זה ולא לבחור לברוח מזה או לסירוגין להתמודד עם זה בצורה לא נבונה. כוונת היוצר על פי הבנתי היא נקודת מבט חיובית על הדרך לימוד של התיכון הזה וכיצד כל תיכון בישראל צריך ללמוד לא לוותר על תלמידים, להאמין בהם ולהבין אותם.
הסרט תיכון הזדמנות אחרונה שייך לנרטיב קלאסי ודוקו-אקטיביזם מכיוון שבסרט זה הבמאי הסתיר את נוכחותו אך עם זאת הוא ביצע ראיונות של "מספר יודע כל" ובנוסף הבמאי לדעתי אכן מתערב במציאות החברתית ומחולל בה שינוי מכיוון שהוא מעביר ביקורת על מערכת החינוך ועל אופן השיטה שהיא עובדת.
x
סרטים המורכבים מחומרי מציאות ויש בהם קונפליקט. מספר סיפור על הקיים ועוסק בהתפתחות ובתהליכים. בסרט דוקומניטרי ניתן לצלם דברים תוך כדי התרחשותם או לשחזר אותם מאוחר יותר למטרת התיעוד. הסרט הדקומוניטרי הוא לא המציאות עצמה אלא הפרשנות שלה מנקודת מבטו של יוצר הסרט, הבימאי. לתכלית זו הבימאי לא יצלם ויתעד רק את המציאות, אלא יוסיף אמירה אמנותית וערכית של היוצר יתרה מכך, יוסיף שימוש באלמנטיים יצירתיים. מאפייני הסרט התיעודי: גיבור תהליך,נקודת מבט של במאי,שימוש באלמנטים יצירתיים (צילום,עריכה,קטעי ארכיון, קריינות), עלילה.
תיכון ברנקו וייס ברמלה, "תיכון ההזדמנות האחרונה" עוסק בקבוצה של אנשים. מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה הוקם בשנת 1900 במטרה לקדם יכולות למידה ולפתח חשיבה
טובה בקרב תלמידים ומורים בישראל. בין שאר פעילותיו, הקים המכון ברחבי הארץ 11 בתי ספר
לנוער בסיכון, בכתות ט'-יב'.
לצפייה בסרט לחץ כאן
לצפייה בסרט לחץ כאן
גיבור הגדרה
בסרט התיעודי "תיכון ההזדמנות האחרונה" מופיעים גיבורים רבים ומגוונים בדעותיהם. גיבורי הסרט הם: חילי טרופר, מנהל התיכון ברנקו וייס ברמלה. עסק בהכנת נוער לצה"ל ובגיל 29 קראו לו כדי לנהל בית הספר כשבעצם אין לו ניסיון קודם רק תכונה אחת תכונה לא נרכשת חילי היה כזה שתלך אחריו בעיניים עצומות.
רות רווה, מחנכת כיתת י. לפני 10 שנים עבדה במשרד פרסום יום אחד הגיעה לביקור בתיכון ומאז לא עזבה.
דלית ברזין, מחנכת כיתה י"ב. עבדה בביטוח לאומי כשיצאה לחופשת לידה,סיפרו לה האימהות בגינה על התיכון ומאז היא שם.
נועם,סמ"פ במילואים היה בכלל שף עד שהגיע לתיכון והבין שיעודו בחיים הוא חינוך.
עמית, מחנך כיתה ט'. היה קבלן בניין בירושלים.
מירי אלבז, תלמידת י"ב, הגיעה לתיכון ברנקו וייס ברמלה והבינה כי הגיע הזמן להראות לכל מי שלא האמין בה, שיש בה יכולות הן פשוט עוד לא מומשו.
עידן, עבר 6 בתי ספר במהלך חייו ומטרתו להתגייס ליחידה קרבית.
אינה יאקימצו'ק, תלמידת י"ב, עברה במהלך חייה 6/7 בתי ספר שונים.
יניב, תלמיד כיתה י'. יניב הגיע לתיכון ברנקו וייס בגלל בעיות התנהגות קשות זה היה בית הספר החמישי שהוא לומד בוא רק בשנתיים האחרונות.
הקונפליקט
הבעיה בה הסרט עוסק היא שאל בית הספר מגיעים נערים אשר נשרו ממסגרות החינוך הרגילות ועבורם בית הספר מהווה הזדמנות אחרונה להישאר חלק ממערכת החינוך. מטרת בית הספר היא שנערים אלה, ימצו את הפוטנציאל הלימודית שלהם כלומר, יסיימו 12 שנות לימוד עם בגרות מלאה ובנוסף גיוס לצבא לשרות משמעותי. בנוסף למטרה המרכזית ישנה מטרה משנית שהיא לא פחות חשובה מהמרכזית והיא ההתמודדות של המחנכים עם הבעיות שהנערים עוברים בחיי היום יום שלהם. רוב הנערים האלה מגיעים לרוב משכונות קשות וממצב כלכלי קשה בבית, רקע רגשי והתנהגותי מורכב כגון: משפחות עם תפקוד לקוי, בעיות התנהגות, ליקוי למידה, פערים לימודים גדולים, בעיות קשב וריכוז ועוד. במהלך הסרט מופיעים לנו מכשולים רבים בקרב התלמידים כגון: בסרט מופיע לנו תלמידת כיתת י"ב בשם אינה. אינה עברה במהלך חייה מעל חמישה בתי ספר שונים והתחנה האחרונה שלה היא בתיכון ברנקו וייס. אינה מגיעה ממשפחה סוציואקונומית קשה בה היא המפרנסת הראשית לצד אמה לכן היא נאלצת לעבוד כל יום עד שהשעות הקטנות של הלילה כדי שסכום הכסף יספיק לה להחזרת חובות, ולמצרכים בבית עקב כך, אינה לא מצליחה לקום לבית הספר או אפילו להגיע מוקדם. הפתרון של המנהל חילי עבורה היא לקצר בשעות העבודה ולהתחיל לחשוב על עצמה והוא אפילו אומר שה1000 ש"ח שהיא מרוויחה כיום מהעבודה, בעתיד היא תרוויח כפול מההשקעה בלימודים. דוגמא נוספת היא שישנו תלמיד בכיתה י' בשם יניב. יניב הגיע לתיכון כתוצאה מבעיות התנהגויות קשות. בשיעור הראשון יניב מנסה להתחמק משאלון פשוט ובמהלך הסרט י המחנכת שלו רות לא תרפה ולא תוותר ליניב. ההתמודדות של רות עם יניב מתאפיינת בסרט בכך שהיא יושבת איתו כל פעם מחדש על החומר הלימודי, ומקיימת איתו שיחות רבות על מנת להחדיר בו מוטיבציה וביטחון עצמי שהוא יכול עם רק ירצה.
הבעיה בה הסרט עוסק היא שאל בית הספר מגיעים נערים אשר נשרו ממסגרות החינוך הרגילות ועבורם בית הספר מהווה הזדמנות אחרונה להישאר חלק ממערכת החינוך. מטרת בית הספר היא שנערים אלה, ימצו את הפוטנציאל הלימודית שלהם כלומר, יסיימו 12 שנות לימוד עם בגרות מלאה ובנוסף גיוס לצבא לשרות משמעותי. בנוסף למטרה המרכזית ישנה מטרה משנית שהיא לא פחות חשובה מהמרכזית והיא ההתמודדות של המחנכים עם הבעיות שהנערים עוברים בחיי היום יום שלהם. רוב הנערים האלה מגיעים לרוב משכונות קשות וממצב כלכלי קשה בבית, רקע רגשי והתנהגותי מורכב כגון: משפחות עם תפקוד לקוי, בעיות התנהגות, ליקוי למידה, פערים לימודים גדולים, בעיות קשב וריכוז ועוד. במהלך הסרט מופיעים לנו מכשולים רבים בקרב התלמידים כגון: בסרט מופיע לנו תלמידת כיתת י"ב בשם אינה. אינה עברה במהלך חייה מעל חמישה בתי ספר שונים והתחנה האחרונה שלה היא בתיכון ברנקו וייס. אינה מגיעה ממשפחה סוציואקונומית קשה בה היא המפרנסת הראשית לצד אמה לכן היא נאלצת לעבוד כל יום עד שהשעות הקטנות של הלילה כדי שסכום הכסף יספיק לה להחזרת חובות, ולמצרכים בבית עקב כך, אינה לא מצליחה לקום לבית הספר או אפילו להגיע מוקדם. הפתרון של המנהל חילי עבורה היא לקצר בשעות העבודה ולהתחיל לחשוב על עצמה והוא אפילו אומר שה1000 ש"ח שהיא מרוויחה כיום מהעבודה, בעתיד היא תרוויח כפול מההשקעה בלימודים. דוגמא נוספת היא שישנו תלמיד בכיתה י' בשם יניב. יניב הגיע לתיכון כתוצאה מבעיות התנהגויות קשות. בשיעור הראשון יניב מנסה להתחמק משאלון פשוט ובמהלך הסרט י המחנכת שלו רות לא תרפה ולא תוותר ליניב. ההתמודדות של רות עם יניב מתאפיינת בסרט בכך שהיא יושבת איתו כל פעם מחדש על החומר הלימודי, ומקיימת איתו שיחות רבות על מנת להחדיר בו מוטיבציה וביטחון עצמי שהוא יכול עם רק ירצה.
תיאור שלבי תהליכי הסרט
הסרט, "תיכון ההזדמנות האחרונה", אכן מתאר לנו תהליך מכיוון שבמשך שנה שלמה הסרט עוקב אחר התלמידים והמורים ומראה לנו את הקשיים, ההתפתחויות והשינויים שהגיבורים בסרט עוברים.
הסרט מתחיל במגרש בית הספר, כאשר הכיסאות ריקים מאנשים וישנה נערה אחת בשם אינה על הבמה ששרה שיר באנגלית על אביה אך הזוויות צילום לא מתמקדת רק באובייקט אלא בכל המקום. בזמן שאינה שרה הזווית צילום לא מתמקדת באזורה אלא נכנסת באיטיות לבית הספר לכמה שניות ולאחר מכן הזווית צילום שוב חוזרת למגרש,לשירה של אינה, אך הפעם אינה לא שרה רק לעצמה המנהל חילי נמצא איתה ומאזין לה ומכאן ניתן להסיק שהיא מתאמנת לאיזשהו טקס ככל הנראה וחילי מכוון אותה. המצלמה מתמקדת בחילי ואחרי כמה רגעים מופיעה הכותרת פתיחה של הסרט:"תיכון הזדמנות אחרונה". אחרי הכותרת פתיחה מצולם לנו סיטואציות של מראויין ומתראיין, הכרת הדמויות והצגתם והכרת בית הספר. תחילה מצולם לנו בניין החוץ של בית הספר מזווית שהיא עקומה{זווית צילום בלתי שגרתית, שבה המצלמה מוטה הצידה בעת הצילום} וברגע אחרי זה נוצר לנו סיטואציה של מראוין ומתראיין. לאחר מכן המראיין שואל את עידן כמה בתי ספר הוא עבר ועידן עונה לו עבר 6 בתי ספר במהלך חייו לאחר מכן הזווית צילום לא מתמקדת בעידן אלא המצלמה מתמקדת בדלת ובזמן הזה שומעים ורואים את מירי שאומרת שבשנים עשר שנים היא עברה 6\7 בתי ספר בנוסף גם אינה אומרת שבחייה היא עברה 6 או 7 בתי ספר. לאחר שרואים את אינה המצלמה מתמקדת מרחוק מאחורי חילי, כאשר הוא מטפל בדשא ועונה לשאלתו של המראיין ואומר שהוא הגיע לכאן בטעות. לאחר מכן , המראיין אומר שחילי הגיע לשם בגיל 29 ללא שום ניסיון קודם בניהול בתי ספר ואומר ששישה מנהלים התחלפו בחמש השנים האחרונות, האחרונה נשארה בתפקיד יום אחד בלבד. שוב ההתמקדות חוזרת לאינה שמספרת ששמעה שרק נרקומנים לומדים שם ושעדיף לא ללמוד שם. המראיין מסביר על בית הספר ואומר שתיכון ברנקו וייס הוא התיכון שאליו נשלחים התלמידים ששום תיכון אחר לא הסכים לקבל אותם. שאומר זאת , הצילום נעשה כאשר השומרת פותחת את השער. האחד בספטמבר הגיע וחילי המנהל מקבל את תלמידיו בשער בשמחה ובהתעניינות בחופשה של התלמידים. בזמן הזה המראיין אומר :"באנו לכאן ביום הראשון ללימודים ונשארנו שנה..". כעת נוצר לנו סיטואציה חדשה המצולמת בכיתת לימוד שבה המצלמה ממוקדת במחנכת רות שכבר מהשיעור הראשון היא מחדירה לתלמידיה מוטביציה ושהיא מאמינה בהם בכך שהיא אומרת להם שכולם יצליחו בבגרות בסוף השנה. רות נותנת להם את מיטב הכלים כדי שהם ילמדו ישקיעו ויבינו את החומר הנלמד. בזמן הזה המצלמה מתמקדת בכל תלמיד ותלמיד וברקע קטע קריינות שאומר שרות המחנכת עומדת למבחן, התלמידים יפריעו,יחבלו, יטילו ספק מכיוון שעד היום המורים ויתרו עליהם ומי שרגיל שמוותרים עליו לא מתמסר בקלות. בשלב הזה נוצר לנו תהליך בין המורה רות לתלמיד יניב. יניב הגיע לתיכון עקב התנהגויות קשות והוא האתגר הגדול שלה לאורך כל השנה. כבר בשיעור הראשון יניב רוצה לוותר הוא לא מוכן לפתור שאלון פשוט, אך רות לא מרפה ממנו היא עוזרת לו וביחד הם פותרים וכך הוא ממשיך לבד. לאחר שהשיעור הראשון מסתיים ורות לא שוכחת לשאול את יניב איך עבר לו השיעור. שני המראיין לא מאמין איך היא הצליחה לשרוד יום כזה אך רות בתגובה שזהו שיעור יחסית טוב וזהו לא באלגן. שני מציג את שאר המחנכים ומראה שלכולם יש דבר משותף שלפני שבאו לתיכון לא היה להם ניסיון בהוראה לפניי כל אחד עסק בתחום אחר שאינו קשור לחינוך. לאחר כינוס התלמידים באולם והבהרת הנהלים חילי מדגיש שזה בסדר שקשה ללמוד אך הפיתרון הוא לא ללכת הביתה אלא לחשוב איך אתה לומד בכל זאת ומצליח כי הוא יתן את כל הכלים ויעשה הכל כדי שכל התלמידים ילמדו טוב. הדיאלוג חוזר לעידן, עידן היה רב מכות כל יום ויתר על כך היה מושעה כל יום מבית הספר. עידן מעיד על עצמו שהיה "ילד רע ופושטק קטן". כשאבא של עידן הביא אותו לתיכון הוא לא האמין שישרוד שם, רוב חבריו של עידן פרשו מבית הספר גם עידן התנדנד אך כבר שנה שהוא בתיכון ובעוד ארבעה חודשים הבגרות והוא עדיין לא מאמין בעצמו. שיח של יחסנו לאן עם עידן קורה במשרדו של חילי עם המחנך של עידן חילי אומר לעידן שהוא מעריך אותו על כך שהוא עדיין בא לבית הספר כאשר כל שאר חבריו פרשו. לעידן אין חלום והחלום שלו זה שיהיה לו חלום. כעת המצלמה מתמקדת בפיצריה שבה יניב עובד כל יום. שם אנו רואים צד אחר של יניב, אחראי רגוע עם סבלנות. שוב חוזרים לחדר המנהל אך הפעם התלמידה אינה שם. אינה עלתה לארץ בגיל 12 לבדה ומאוחר יותר אמה ואחיה עלו לארץ וכעת היא המפרנסת הראשית בבית לצד אמה דבר המקשה עליה בלימודים. רגע לפני הבגרות אינה הפסיקה ללמוד אך חילי נותן לה סיכוי ולא מוותר עליה. היא בחדר המנהל מכיוון שמתקשה לקום בבוקר לאחר עבודתה בלילה וביחד עם חילי מחפשים פיתרון כדי שלא תנשור.
בהמשך השנה, חמישה חודשים לאחר תחילת הלימודים, חילי לוקח את עידן לשדות של תל השומר בארבע לפנות בוקר כדי להראות לו איך נראה חלום הם מגיעים לראות את המיונים והגיבוש של סיירת דובדבן הם נשארים שם עד הבוקר, במיונים מיטב הנערים נלחמים על מקומם ביחידה. בתיכון כמעט ואין תלמידים שמתגייסים לקרבי אך עידן רוצה להיות להתגייס ולהיות לוחם לכן חילי לקחת אותו למיונים של סיירת דובדבן. חילי נלחם למען עידן כדי שתפקידו בצבא לא יהיה נהג אלא לוחם. בשלב הזה של אמצע השנה יניב רב מכות במסדרון של בית הספר והוא מתמודד עם התקפי אלימות, בעיות משמעת. יניב בשיחת משמעת עם המורה אך הזווית צילום היא זווית מהצד{זווית צילום שאינה ישרה, אלא מביטה על התרחשות מהצד} ואת השיחה ביניהם שומעים מבחוץ ולא מבפנים כמו שאר השיחות. אך שוב באמצע הכיתה יניב רב מכות והמורה נאלצת להפריד להחזיק ולהרגיע את יניב. בהתחלה הזווית צילום היא מגובה העין אך כשהמצב מתחיל להתלהט אז הצילום לאט לאט מתמקד ומתקרב ליניב ורות. ושוב חוזרים לדיאלוג שיח בין יניב למראיין ושם יניב מסביר ומתאר כיצד הוא מרגיש בתוך כיתה ואומר שכשהוא בתוך כיתה פתאום הוא רוצה להפריע, לזרוק דברים, לדבר, ולקום הוא לא שולט בזה. בשלב הזה של השנה יניב נשבר והוא צריך כעת להחליט מה חשוב לו. יניב אחרי שבוע בבית החליט לחזור לתיכון וללמוד לבגרות במתמטיקה. יניב לא מבין איך רות נלחמת עליו ולא מוותרת ובנוסף היא לוקחת אותו לשיחה כדי להראות לו היכן הוא עומד עכשיו והיא אומרת לו שהוא למד מעולה ומעודדת אותו כדי שיהיה גאה בדרך שהוא עבר אך עם זאת מזכירה לו שיהיו קשיים בהמשך הדרך . לאחר כמה שבועות יניב פותר מבחן בהיסטוריה אותו מבחן שניסה להתחמק ממנו. בהמשך השנה אנו רואים כיצד התלמידים ביניהם עידן, מירי מלחינים שירים שהם רושמים בחדר המוזיקה ובסוף השנה הם ישירו את השירים מול הוריהם בטקס. כאשר המחנך של מירי במילואים נשלח אליו מכתב תודה מתלמידתו מירי על כך שעזר והאמין בה שתסיים 12 שנות לימוד. לאחר מכן המצלמה מתמקדת במגרש שבו אינה שרה וחילי מביט בה לאחר סיום השיר אינה אומרת שיותר קל לה לשיר באנגלית כי הרוב לא מבינים אנגלית וכך, קל לה יותר להביע רגשות בשיר אך מטרתה שאביה יבין אותה. לקראת סוף השנה חילי מוציא את התלמידים לטיול שנתי במדבר יהודה דבר המהווה אתגר מכיוון שאין לדעת איך הוא יסתיים. כשהערב יורד התלמידים משחקים בקלפים, פוקר, הזוויות צילום מתמקדות על הקלפים,הסיגריות ותנועות הידיים. בזמן המשחק חילי לא מעלים עין. יניב היה צריך להילחם בסעל מקומו בטיול והוא על תנאי. באמצע מסיבת הקריוקי המורים מבינים שאלכוהול מעורב בסיפור למרות הדילמה החינוכי הוחלט לטפל בזה לאחר הטיול על מנת לא להרוס את הטיול שיחסית נקרא מוצלח. יום הבגרות במתמטיקה הגיע והרבה תלמידים ניגשים אליו זה מסמל הצלחה מכיוון שבעבר לא היה נהוג לקיים מבחני בגרות ועם היה אז התלמידים היו מתייאשים עקב הרף הגבוה. כעת אנחנו באפריל, הצילום מתמקד בהכנות למסיבת סיום ומיד לאחר מכן, חוזר לדיאלוג שיח בין עידן למראיין והמראיין אומר לעידן שבשביל בית הספר הוא כרגע מקור גאווה ועידן לא האמין שהוא יהיה אי פעם מקור גאווה לאיזשהו בית ספר. לקראת הסיום מציגים לנו את מצב התלמידים. מירי אלבז- סיימה יב בהצלחה והשלימה בגרות מלאה ויוצאת לשנת שירות בקהילה. יניב גלנטי- בפעם הראשונה בחייו סיים שנת לימודים מלאה סיומה ניגש לבגרות ראשונה במתמטיקה. עידן לוי- סיים יב בהצלחה השלים את בחינות הבגרות ועומד להתגייס לצה"ל לשירות קרבי. אינה- סיימה י"ב והשלימה בגרויות חולמת ללמוד משפטים. רות רווה- נבחרה בתחרות הארצית "המורה של המדינה" וחילי טרופר- פתח את השנה החדשה עם יותר ממאה תלמידים 90 אחוזים מהם ניגשים לבגרות. לאחר הצגת המצב של הגיבורים שוב אנחנו חוזרים למגרש לטקס סיום של תלמידי י"ב .אינה פותחת את הטקס בשירה אך הפעם הכיסאות מלאים באנשים שצופים בה וההתמקדות היא על אמה של אינה שמצלמת אותה שרה. ולאחר מכן עידן עולה והוריו שלא האמינו שיסיים 12 שנות לימוד שומעים אותו שר בטקס הסיום וכך הסרט מסתיים.
תתי הנושאים שבהם הסרט עוסק
כפי שאנו רואים בסרט, המחנכים מתמודדים כל הזמן עם המכשולים והבעיות שהתלמידים עוברים בחיי היום יום שלהם בנוסף למטרה המרכזית שהיא לסיים 12 שנות לימוד עם תעודה בגרות.
עריכה לינארית-זה גורם לסרט להיות לפי רצף הזמן של התרחשויות בסרט באופן כרונולוגי.
קריינות- הקריינות תורמת לנו לסרט מכיוון, שאופן ההדגשה של מילים מבהיר את התכנים המשמעותיים ומבליט פריטים חשובים ועוזרת לצופים להתעניין ולהבין את הסרט יותר טוב. ובנוסף הקריינות תורמת גם לבימאי מפני שזה עוזר לו להעביר את המסר והמשמעות לצופים יותר בבהירות.
מוזיקה- הבימאי משתמש בשירים שהתלמידים רשמו והלחינו בתחילת הסרט באמצע ובסיום. המוזיקה מסייע לסרט מפני שהמוזיקה משרתת את התמונה הויזואלית, נותנת לתמונה את העומק הרעיוני והרגשי, תומכת בסיפור הסרט, עוזרת לצופה לחוש במתח של הסיפור ולמעשה היא עוד אלמנט משמעותי בחוויה הרב חושית המלווה צפייה בסרט.
סיטואציות- הבמאי משתמש בקטעים לא ערוכים, טבעיים,
מקומות- כשהבימאי בוחר לצלם את הסרט במקומות שונים ומגוונים זה גורם לצופה לא להשתעמם {זה מרענן את הצופה }, להתעניין יותר, להסתקרן. ובנוסף זה יכול לחזק את המשמעות\סיטואציה\מסר שהוא רוצה להעביר. בסרט הבימאי בוחר לצלם בכמה מקומות כמו: שדות של תל השומר, מדבר יהודה{טיול שנתי} ועוד.
בחרתי בסרט תיעודי זה מפני שבתור תלמידה אני מזדהה עם קודם כל עם הקשיים של התלמידים בסרט ומתחברת לזה. הרעיון והמטרה של הסרט מאד מדבר אליי מכיוון שאני מאמינה שלכל אחד מגיע שילחמו עליו, יאמינו בו, ישקיעו בו והכי חשוב שלא יוותרו עליו! למדתי בסרט זה כיצד להתמודד עם הקשיים בחיים ולא ישר ללכת לדרך הקלה, שהיא לוותר ולהתייאש, החכמה בחיים היא לדעת איך לצאת מזה ולהתאפס על עצמך. אהבתי בסרט שהמנהל חילי, עזר לעידן ונלחם איתו ביחד בקרב על הגיוס לשירות משמעותי. זה לא מובן מעליו שמנהל שלך יעזור לך בתחומים שהם מעבר לבית הספר עד כדי כך שהוא נסע איתו עד לתל השומר בשביל שעידן יבין את המשמעות של זה, בנוסף אהבתי לראות את התהליך שניב עבר מהילד עם התפרצויות הזעם לילד, שבחר לא לוותר על הביהס ולגשת לבגרות במתמטיקה זה לא מובן מאליו ועוד בתור אחד שלא אוהב ללמוד עד כדי לשנוא.
הקושי שחוויתי בעבודה הוא בתיאור שלבי תהליכי הסרט הרגשתי שזה לא נגמר היה לי ארוך מדי.
עקב סרט זה למדתי יותר על הנושא של סרט תיעודי ונפתחתי לנושאים לא ידעתי קודם.
לסיום אני ממליצה לכולם לראות סרט תיעודי זה מכיוון שהוא מדבר אל כולנו והכי חשוב מביע ביקורת על החינוך שאני חושבת שהגיע הזמן שישנו את זה.
הסרט, "תיכון ההזדמנות האחרונה", אכן מתאר לנו תהליך מכיוון שבמשך שנה שלמה הסרט עוקב אחר התלמידים והמורים ומראה לנו את הקשיים, ההתפתחויות והשינויים שהגיבורים בסרט עוברים.
הסרט מתחיל במגרש בית הספר, כאשר הכיסאות ריקים מאנשים וישנה נערה אחת בשם אינה על הבמה ששרה שיר באנגלית על אביה אך הזוויות צילום לא מתמקדת רק באובייקט אלא בכל המקום. בזמן שאינה שרה הזווית צילום לא מתמקדת באזורה אלא נכנסת באיטיות לבית הספר לכמה שניות ולאחר מכן הזווית צילום שוב חוזרת למגרש,לשירה של אינה, אך הפעם אינה לא שרה רק לעצמה המנהל חילי נמצא איתה ומאזין לה ומכאן ניתן להסיק שהיא מתאמנת לאיזשהו טקס ככל הנראה וחילי מכוון אותה. המצלמה מתמקדת בחילי ואחרי כמה רגעים מופיעה הכותרת פתיחה של הסרט:"תיכון הזדמנות אחרונה". אחרי הכותרת פתיחה מצולם לנו סיטואציות של מראויין ומתראיין, הכרת הדמויות והצגתם והכרת בית הספר. תחילה מצולם לנו בניין החוץ של בית הספר מזווית שהיא עקומה{זווית צילום בלתי שגרתית, שבה המצלמה מוטה הצידה בעת הצילום} וברגע אחרי זה נוצר לנו סיטואציה של מראוין ומתראיין. לאחר מכן המראיין שואל את עידן כמה בתי ספר הוא עבר ועידן עונה לו עבר 6 בתי ספר במהלך חייו לאחר מכן הזווית צילום לא מתמקדת בעידן אלא המצלמה מתמקדת בדלת ובזמן הזה שומעים ורואים את מירי שאומרת שבשנים עשר שנים היא עברה 6\7 בתי ספר בנוסף גם אינה אומרת שבחייה היא עברה 6 או 7 בתי ספר. לאחר שרואים את אינה המצלמה מתמקדת מרחוק מאחורי חילי, כאשר הוא מטפל בדשא ועונה לשאלתו של המראיין ואומר שהוא הגיע לכאן בטעות. לאחר מכן , המראיין אומר שחילי הגיע לשם בגיל 29 ללא שום ניסיון קודם בניהול בתי ספר ואומר ששישה מנהלים התחלפו בחמש השנים האחרונות, האחרונה נשארה בתפקיד יום אחד בלבד. שוב ההתמקדות חוזרת לאינה שמספרת ששמעה שרק נרקומנים לומדים שם ושעדיף לא ללמוד שם. המראיין מסביר על בית הספר ואומר שתיכון ברנקו וייס הוא התיכון שאליו נשלחים התלמידים ששום תיכון אחר לא הסכים לקבל אותם. שאומר זאת , הצילום נעשה כאשר השומרת פותחת את השער. האחד בספטמבר הגיע וחילי המנהל מקבל את תלמידיו בשער בשמחה ובהתעניינות בחופשה של התלמידים. בזמן הזה המראיין אומר :"באנו לכאן ביום הראשון ללימודים ונשארנו שנה..". כעת נוצר לנו סיטואציה חדשה המצולמת בכיתת לימוד שבה המצלמה ממוקדת במחנכת רות שכבר מהשיעור הראשון היא מחדירה לתלמידיה מוטביציה ושהיא מאמינה בהם בכך שהיא אומרת להם שכולם יצליחו בבגרות בסוף השנה. רות נותנת להם את מיטב הכלים כדי שהם ילמדו ישקיעו ויבינו את החומר הנלמד. בזמן הזה המצלמה מתמקדת בכל תלמיד ותלמיד וברקע קטע קריינות שאומר שרות המחנכת עומדת למבחן, התלמידים יפריעו,יחבלו, יטילו ספק מכיוון שעד היום המורים ויתרו עליהם ומי שרגיל שמוותרים עליו לא מתמסר בקלות. בשלב הזה נוצר לנו תהליך בין המורה רות לתלמיד יניב. יניב הגיע לתיכון עקב התנהגויות קשות והוא האתגר הגדול שלה לאורך כל השנה. כבר בשיעור הראשון יניב רוצה לוותר הוא לא מוכן לפתור שאלון פשוט, אך רות לא מרפה ממנו היא עוזרת לו וביחד הם פותרים וכך הוא ממשיך לבד. לאחר שהשיעור הראשון מסתיים ורות לא שוכחת לשאול את יניב איך עבר לו השיעור. שני המראיין לא מאמין איך היא הצליחה לשרוד יום כזה אך רות בתגובה שזהו שיעור יחסית טוב וזהו לא באלגן. שני מציג את שאר המחנכים ומראה שלכולם יש דבר משותף שלפני שבאו לתיכון לא היה להם ניסיון בהוראה לפניי כל אחד עסק בתחום אחר שאינו קשור לחינוך. לאחר כינוס התלמידים באולם והבהרת הנהלים חילי מדגיש שזה בסדר שקשה ללמוד אך הפיתרון הוא לא ללכת הביתה אלא לחשוב איך אתה לומד בכל זאת ומצליח כי הוא יתן את כל הכלים ויעשה הכל כדי שכל התלמידים ילמדו טוב. הדיאלוג חוזר לעידן, עידן היה רב מכות כל יום ויתר על כך היה מושעה כל יום מבית הספר. עידן מעיד על עצמו שהיה "ילד רע ופושטק קטן". כשאבא של עידן הביא אותו לתיכון הוא לא האמין שישרוד שם, רוב חבריו של עידן פרשו מבית הספר גם עידן התנדנד אך כבר שנה שהוא בתיכון ובעוד ארבעה חודשים הבגרות והוא עדיין לא מאמין בעצמו. שיח של יחסנו לאן עם עידן קורה במשרדו של חילי עם המחנך של עידן חילי אומר לעידן שהוא מעריך אותו על כך שהוא עדיין בא לבית הספר כאשר כל שאר חבריו פרשו. לעידן אין חלום והחלום שלו זה שיהיה לו חלום. כעת המצלמה מתמקדת בפיצריה שבה יניב עובד כל יום. שם אנו רואים צד אחר של יניב, אחראי רגוע עם סבלנות. שוב חוזרים לחדר המנהל אך הפעם התלמידה אינה שם. אינה עלתה לארץ בגיל 12 לבדה ומאוחר יותר אמה ואחיה עלו לארץ וכעת היא המפרנסת הראשית בבית לצד אמה דבר המקשה עליה בלימודים. רגע לפני הבגרות אינה הפסיקה ללמוד אך חילי נותן לה סיכוי ולא מוותר עליה. היא בחדר המנהל מכיוון שמתקשה לקום בבוקר לאחר עבודתה בלילה וביחד עם חילי מחפשים פיתרון כדי שלא תנשור.
בהמשך השנה, חמישה חודשים לאחר תחילת הלימודים, חילי לוקח את עידן לשדות של תל השומר בארבע לפנות בוקר כדי להראות לו איך נראה חלום הם מגיעים לראות את המיונים והגיבוש של סיירת דובדבן הם נשארים שם עד הבוקר, במיונים מיטב הנערים נלחמים על מקומם ביחידה. בתיכון כמעט ואין תלמידים שמתגייסים לקרבי אך עידן רוצה להיות להתגייס ולהיות לוחם לכן חילי לקחת אותו למיונים של סיירת דובדבן. חילי נלחם למען עידן כדי שתפקידו בצבא לא יהיה נהג אלא לוחם. בשלב הזה של אמצע השנה יניב רב מכות במסדרון של בית הספר והוא מתמודד עם התקפי אלימות, בעיות משמעת. יניב בשיחת משמעת עם המורה אך הזווית צילום היא זווית מהצד{זווית צילום שאינה ישרה, אלא מביטה על התרחשות מהצד} ואת השיחה ביניהם שומעים מבחוץ ולא מבפנים כמו שאר השיחות. אך שוב באמצע הכיתה יניב רב מכות והמורה נאלצת להפריד להחזיק ולהרגיע את יניב. בהתחלה הזווית צילום היא מגובה העין אך כשהמצב מתחיל להתלהט אז הצילום לאט לאט מתמקד ומתקרב ליניב ורות. ושוב חוזרים לדיאלוג שיח בין יניב למראיין ושם יניב מסביר ומתאר כיצד הוא מרגיש בתוך כיתה ואומר שכשהוא בתוך כיתה פתאום הוא רוצה להפריע, לזרוק דברים, לדבר, ולקום הוא לא שולט בזה. בשלב הזה של השנה יניב נשבר והוא צריך כעת להחליט מה חשוב לו. יניב אחרי שבוע בבית החליט לחזור לתיכון וללמוד לבגרות במתמטיקה. יניב לא מבין איך רות נלחמת עליו ולא מוותרת ובנוסף היא לוקחת אותו לשיחה כדי להראות לו היכן הוא עומד עכשיו והיא אומרת לו שהוא למד מעולה ומעודדת אותו כדי שיהיה גאה בדרך שהוא עבר אך עם זאת מזכירה לו שיהיו קשיים בהמשך הדרך . לאחר כמה שבועות יניב פותר מבחן בהיסטוריה אותו מבחן שניסה להתחמק ממנו. בהמשך השנה אנו רואים כיצד התלמידים ביניהם עידן, מירי מלחינים שירים שהם רושמים בחדר המוזיקה ובסוף השנה הם ישירו את השירים מול הוריהם בטקס. כאשר המחנך של מירי במילואים נשלח אליו מכתב תודה מתלמידתו מירי על כך שעזר והאמין בה שתסיים 12 שנות לימוד. לאחר מכן המצלמה מתמקדת במגרש שבו אינה שרה וחילי מביט בה לאחר סיום השיר אינה אומרת שיותר קל לה לשיר באנגלית כי הרוב לא מבינים אנגלית וכך, קל לה יותר להביע רגשות בשיר אך מטרתה שאביה יבין אותה. לקראת סוף השנה חילי מוציא את התלמידים לטיול שנתי במדבר יהודה דבר המהווה אתגר מכיוון שאין לדעת איך הוא יסתיים. כשהערב יורד התלמידים משחקים בקלפים, פוקר, הזוויות צילום מתמקדות על הקלפים,הסיגריות ותנועות הידיים. בזמן המשחק חילי לא מעלים עין. יניב היה צריך להילחם בסעל מקומו בטיול והוא על תנאי. באמצע מסיבת הקריוקי המורים מבינים שאלכוהול מעורב בסיפור למרות הדילמה החינוכי הוחלט לטפל בזה לאחר הטיול על מנת לא להרוס את הטיול שיחסית נקרא מוצלח. יום הבגרות במתמטיקה הגיע והרבה תלמידים ניגשים אליו זה מסמל הצלחה מכיוון שבעבר לא היה נהוג לקיים מבחני בגרות ועם היה אז התלמידים היו מתייאשים עקב הרף הגבוה. כעת אנחנו באפריל, הצילום מתמקד בהכנות למסיבת סיום ומיד לאחר מכן, חוזר לדיאלוג שיח בין עידן למראיין והמראיין אומר לעידן שבשביל בית הספר הוא כרגע מקור גאווה ועידן לא האמין שהוא יהיה אי פעם מקור גאווה לאיזשהו בית ספר. לקראת הסיום מציגים לנו את מצב התלמידים. מירי אלבז- סיימה יב בהצלחה והשלימה בגרות מלאה ויוצאת לשנת שירות בקהילה. יניב גלנטי- בפעם הראשונה בחייו סיים שנת לימודים מלאה סיומה ניגש לבגרות ראשונה במתמטיקה. עידן לוי- סיים יב בהצלחה השלים את בחינות הבגרות ועומד להתגייס לצה"ל לשירות קרבי. אינה- סיימה י"ב והשלימה בגרויות חולמת ללמוד משפטים. רות רווה- נבחרה בתחרות הארצית "המורה של המדינה" וחילי טרופר- פתח את השנה החדשה עם יותר ממאה תלמידים 90 אחוזים מהם ניגשים לבגרות. לאחר הצגת המצב של הגיבורים שוב אנחנו חוזרים למגרש לטקס סיום של תלמידי י"ב .אינה פותחת את הטקס בשירה אך הפעם הכיסאות מלאים באנשים שצופים בה וההתמקדות היא על אמה של אינה שמצלמת אותה שרה. ולאחר מכן עידן עולה והוריו שלא האמינו שיסיים 12 שנות לימוד שומעים אותו שר בטקס הסיום וכך הסרט מסתיים.
תתי הנושאים שבהם הסרט עוסק
כפי שאנו רואים בסרט, המחנכים מתמודדים כל הזמן עם המכשולים והבעיות שהתלמידים עוברים בחיי היום יום שלהם בנוסף למטרה המרכזית שהיא לסיים 12 שנות לימוד עם תעודה בגרות.
אלמנטיים יצירתיים
מאפיין של הסרט התיעודי. האלמנטיים היצירתיים כוללים :צילום,עריכה,קטעי ארכיון, קריינות.
בסרט, תיכון ההזדמנות האחרונה. הבימאי משתמש באלמנטיים יצירתיים והם: מאפיין של הסרט התיעודי. האלמנטיים היצירתיים כוללים :צילום,עריכה,קטעי ארכיון, קריינות.
עריכה לינארית-זה גורם לסרט להיות לפי רצף הזמן של התרחשויות בסרט באופן כרונולוגי.
קריינות- הקריינות תורמת לנו לסרט מכיוון, שאופן ההדגשה של מילים מבהיר את התכנים המשמעותיים ומבליט פריטים חשובים ועוזרת לצופים להתעניין ולהבין את הסרט יותר טוב. ובנוסף הקריינות תורמת גם לבימאי מפני שזה עוזר לו להעביר את המסר והמשמעות לצופים יותר בבהירות.
מוזיקה- הבימאי משתמש בשירים שהתלמידים רשמו והלחינו בתחילת הסרט באמצע ובסיום. המוזיקה מסייע לסרט מפני שהמוזיקה משרתת את התמונה הויזואלית, נותנת לתמונה את העומק הרעיוני והרגשי, תומכת בסיפור הסרט, עוזרת לצופה לחוש במתח של הסיפור ולמעשה היא עוד אלמנט משמעותי בחוויה הרב חושית המלווה צפייה בסרט.
סיטואציות- הבמאי משתמש בקטעים לא ערוכים, טבעיים,
מקומות- כשהבימאי בוחר לצלם את הסרט במקומות שונים ומגוונים זה גורם לצופה לא להשתעמם {זה מרענן את הצופה }, להתעניין יותר, להסתקרן. ובנוסף זה יכול לחזק את המשמעות\סיטואציה\מסר שהוא רוצה להעביר. בסרט הבימאי בוחר לצלם בכמה מקומות כמו: שדות של תל השומר, מדבר יהודה{טיול שנתי} ועוד.
בחרתי בסרט תיעודי זה מפני שבתור תלמידה אני מזדהה עם קודם כל עם הקשיים של התלמידים בסרט ומתחברת לזה. הרעיון והמטרה של הסרט מאד מדבר אליי מכיוון שאני מאמינה שלכל אחד מגיע שילחמו עליו, יאמינו בו, ישקיעו בו והכי חשוב שלא יוותרו עליו! למדתי בסרט זה כיצד להתמודד עם הקשיים בחיים ולא ישר ללכת לדרך הקלה, שהיא לוותר ולהתייאש, החכמה בחיים היא לדעת איך לצאת מזה ולהתאפס על עצמך. אהבתי בסרט שהמנהל חילי, עזר לעידן ונלחם איתו ביחד בקרב על הגיוס לשירות משמעותי. זה לא מובן מעליו שמנהל שלך יעזור לך בתחומים שהם מעבר לבית הספר עד כדי כך שהוא נסע איתו עד לתל השומר בשביל שעידן יבין את המשמעות של זה, בנוסף אהבתי לראות את התהליך שניב עבר מהילד עם התפרצויות הזעם לילד, שבחר לא לוותר על הביהס ולגשת לבגרות במתמטיקה זה לא מובן מאליו ועוד בתור אחד שלא אוהב ללמוד עד כדי לשנוא.
הקושי שחוויתי בעבודה הוא בתיאור שלבי תהליכי הסרט הרגשתי שזה לא נגמר היה לי ארוך מדי.
עקב סרט זה למדתי יותר על הנושא של סרט תיעודי ונפתחתי לנושאים לא ידעתי קודם.
לסיום אני ממליצה לכולם לראות סרט תיעודי זה מכיוון שהוא מדבר אל כולנו והכי חשוב מביע ביקורת על החינוך שאני חושבת שהגיע הזמן שישנו את זה.
