פוסט 4: מסכם

בס"ד

                          משימה מסכמת.

סאטירה- סוג של תוכניות שמטרתן לבקר תופעות פוליטיות וחברתיות באמצעות הומור מוגזם ואלים.

                                   
 לצפייה בקטע סאטירה מתוך "ארץ נהדרת" בסרטון לחץ כאן

בחרתי בקטע סאטירה  שמתמקדת בהטרדה ובזילזול  בנשים במקומות עבודה, אל אף  שיחס זה לא נמצא רק במקומות העבודה ,אלא בכל מקום ונוסף על כך הסרטון משקף את המציאות והחברה הישראלית והעולמית בכלל ביחס כלפי נשים.

ניתוח הקטע הסאטירי ע"י מניעים לצריכת הומור.

תיאוריות מרכזיות בחקר ההומור-

תיאורית העליונות- אנשים שואפים לחוש עליונות ע"י הנמכת האחר. צוחקים על החלשים, אך גם על החזקים, מציגים את טיפשותם, וכך מרגישים יותר טוב עם עצמנו. בקטע הסאטירי  מוצג לפנינו החלשת האישה שבאה להרצות, באמצעות הרצת בדיחות על חשבונה, ע"י הגברים הסובבים אותה במשרד, ובכך נוצר מצב שעל אף המעמד הבכיר שלה בסצנה היא הרגישה נחותה ליד.

תיאורית ההרפייה- ההומור מאפשר לעסוק בנושאים שהם "טאבו", וכך להפרות את המתח והמבוכה שהם יוצרים. הסצנה בארץ נהדרת  עוסקת בנושא תוסס בחברה והוא היחס והמעמד כלפיי נשים ולאחרונה זה גבר לאור הקמפיינים של "ME TO". הצפייה בקטע זה מפרה את המתח בעקבות ההומור הרב ופשוט גורם לצופים לצחוק על המציאות.

תיאורית אי הלימה- חיבור בין שני תחומים שונים שאינם קשורים זה לזה, יוצר מצב מפתיע וגורם לצחוק. בקטע הסאטירי ישנו חיבור מפתיע מכיוון שבקטע רואים אישה במעמד בכיר שבאה להרצות  בנושא אסטרטגיה וניהול, ואילו במציאות אנו רגילים לראות בתחום הזה יותר גברים שמובילים לכן זה שובר איזשהו סטיגמה, ועם זאת מראה את הקושי להיות אישה במעמד בכיר.

ניתוח הקטע הסאטירי באמצעות תיאוריית השימושים והסיפוקים.

אמצעי התקשורת מספקים לצרכנים ארבעה צרכים עיקריים-
צורך קונגטיבי {שכלי}- רצון לחיזוק המידע והידע -ההבנה של הנמען, מבחינת אינפורמציה. בקטע הסאטירי מחזקים  ומציגים לנו את המידע שקיים במציאות ובחרה ביחס לנשים.
צורך אפקטיבי {רגשי}-  צורך רגשי ,צורך של חיזוק והתנסות רגשית או אסתטית, חוויה והנאה. המטרה של הקטע הסאטירי היא לעורר בצופה מגוון של רגשות כגון: צחוק, כעס,עצב וכו' כדי שהוא יתלהב בזמן הצפייה. אני יכולה להעיד על עצמי כשצפיתי בקטע הכעס התעורר בי.
צורך אינטגרטיבי {חברתי}- הצורך בהשתייכות. הצורך להשתייכות היא לסביבה הקרובה שלנו כמו חברים ומשפחה. ובנוסף להשתייכות היא גם לחברה הגדולה למשל בהקשר לאומי ושל אחידות. הצפייה בארץ נהדרת מייצרת נושאי שיחה משותפים,  ואף יכולה לאחד חברים ומשפחה סביב הצפייה.
צורך אסקפיסטי {בריחה מהמציאות}- צרכים בידוריים של רצון בבריחה מהמציאות, הצורך להירגע, לנוח. היחלשות הקשר של הנמען עם עצמו. הצפייה בקטע הסאטירי משכיחה את הצרות והמחויבות היומיומית של הצופים.

ניתוח הקטע הסאטירי עפ"י המושג ייצוג.

ייצוג הוא דימוי, שיקוף או שחזור של משהו שקיים בעולם ה"אמיתי" בתקשורת. התקשורת לא יכולה להראות את "הכל" מכל הזוויות, ולכן כל הייצוגים הם בררניים, שטחיים ומוגבלים.
הפקת ארץ נהדרת בוחרת שחקנים על מנת שיגלמו בצורה הטובה ביותר את רוב הסוגיות הקיימות בחברה הישראלית. בקטע הסאטירי שבחרתי הסצנה עוסקת בייצוג קבוצה מועטת,הנשים, במעמדן של נשים בחברה. השחקנים מציגים עבורנו את המציאות, אך באופן שאינו מעמיק ואף מוגבל, אולם מאחר שהסצנה היא מוקצנת ההשפעה שלו על תפיסת הקבוצה שהוא מייצג עבור הצופים היא רבה.

פוסט 3- תוכניות מציאות

בס"ד     

תכניות מציאות-תוכניות המציגות אנשים אמיתיים בעת שהם חווים אירועים מתוכננים או אמיתיים.

אני בחרתי לנתח קטע מתכנית ריאליטי הנקראת "2025". לצפייה בקטע לחץ כאן.

"2025" היא תוכנית מציאות ישראלית שמשודרת בקשת 12. .לתוכנית נכנסים מספר מתמודדים שלוהקו על ידי ההפקה למתחם מרושת במצלמות, שמדמה עיר קטנה, שבהתאם לשם התוכנית, מציגה לצופים מציאות של עיר חכמה ועתידנית.

הקטע שבחרתי לצרף עוסק במתמודד הנקרא דודו. דוד הוא דמות דומינניטת בעיר. בקטע הנצפה דודו חושף, בפני הצופים מונולוג ווידוי מרגש לגביי חייו.

ניתוח הקטע של דודו עפ"י מודל 3 קריאות של הול- 

הול טוען שיש 3 פרשנויות שהקהל יכול לפרש את אותם הטקסטים. לפי הול בכל טקסט יש מסר מועדף שהמוען מכוון אליו:

העמדה ההגמונית- הנמען מפרש את הטקסט כפי שהמוען התכוון אליו. באופן הגמוני,ע"פ השלטת. כלומר, אנחנו לא יכולים לראות מה שבא לנו, יש דברים ספציפיים שאנחנו מכוונים לראות בטקסט. בתכנית 2025 הצופים כוונו ע"י היוצרים לפרש את הקטע הנצפה כמרגש וכשבירת סטיגמה וסטריאוטיפ שיש בחברה.

העמדה המתנגדת- הקורא מבין את המסר ומתנגד לו{ מטיל ספק בתפיסות שהטקסט מנסה להעביר}. הפרשנות שלו הפוכה,ביקורתית ומתנגדת. בעקבות השיתוף של דודו בתכנית, טוקבקיסטים רבים הגיבו בצורה קשה על הנאמר בסרטון ואף עורר ביקורת בקרב ציבור הצופים.

העמדה המתדיינת-הנמען מנהל מו"מ-מתדיין עם הטקסט,מתווכח עם המסר. הנמען מסתכל על שני הצדדים, בוחן את השיקולים, מודע לאילוצים ואינו נוטה לכיוון מסוים. הקורא מסכים עם מרבית הרעיונות הנובעים מהטקסט, אך מפרש אותם בהתאם לדעותיו המוקדמות. בתכנית 2025, הווידוי של דודו בסצנה מעורר תגובות שונות בקרב הצופים הרבים. ישנם תגובות על הסרטון של הווידוי  ברשתות החברתיות אשר מחזקות את דודו, ולצד התגובות החיוביות באות גם התגובות השליליות על קטע זה.

שאלות של מוסר ואיכות ביחס לתוכניות מציאות-

הגישה האליטיסטית-הבחנה ברורה בין תרבות גבוהה לנמוכה, לפיה תרבות פופלרית היא מוצר מסחרי נחות ונטול ערך ורק תרבות גבוהה היא "תרבות" איכותית . גישה זו תתאים  לעמדה המתנגדת של הפרשנות לפי הול. הגישה האליטיסטית באה לידי ביטי בעמדה המתנגדת ע"י כך שרואים הצופים של התוכנית יכולים לפרשן בצורה ביקורתית ומתנגדת ואף להגיד שזהו ריאלטי נחות כלפי התוכנית "2025".

הגישה הדמוקרטית- כל מה שהחברה יוצרת הוא תרבות, לפיה תרבות פופולרית היא לגיטימית ויש לה תפקיד חשוב בחברה,היא פתוחה לכולם, רלוונטית ומעוררת מעורבות. גישה זו תתאים לעמדה המתדיינת של הפרשנות לפי הול. הגישה הדמוקרטית באה לידי ביטוי בעמדה המתדיינת בכך שהתכנית 2025 היא יצירה ישראלית ואנו רואים כיצד היא מעוררת מעורבות של הצופים באמצעות התגובות שלהם וזה פתוח לכולם וכל אחד יכול לפרש את היצירה מנקודת מבטו.

זירה 7: צילום עיתונאי

בס"ד

1. בחרתי לצרף לבלוג את שלושת התמונות הבאות מתוך תערוכת "עדות מקומית":

זוהי תמונה שצילם מארק ישראל סלם. התצלום משתייך לקטגוריית חברה וקהילה והנושא הוא שני הורים אשר משחקים עם ילדם התינוק.

את תצלום זה צילם אוהד צויגנברג\ידיעות אחרונות. התצלום משתיך לקטגוריית טבע וסביבה והיא עוסקת בתרגיל הסוואה של לוחמי משמר הגבול.

צילום זה צולם ע"י גילי בניטה. התצלום משתייך לקטגוריית סיפור מצולם. עוסק במעקב אחרי עמותת "הצל לבו של ילד",ארגון הומניטרי בישראל, המציע טיפול רפואי מציל חיים ממדינות מתפתחות הסובלים ממחלות לב מילדות.

התחברתי לצילומים אלה מפני שהם תצלומים שלכדו את עיני. ובנוסף אלו תצלומים מעניינים שלכל אחד מהם יש סיפור אחר אשר מצולם בזווית המראה את התמונה הכוללת.

2. התצלום השני שמשתייך לקטגוריית טבע וסביבה שייך לסוג תצלום חדשותי. תצלום חדשותי- הוא צילום שמלווה כתבה חדשותית ומתמקד באירועים ובבני אדם המהווים את נושא הסיקור. אינו מתוכנן ולרוב לוכד רגע ע"י צלם בזירת האירוע.

ניתוח צילום עפ"י מריכיביו:

שימוש בשפה האסתטית- שפה ייחודית של כל צלם כמו צבעוניות,התמקדות בנושאים מסוימים, זוויות צילום ועוד.

הצלם השתמש בזווית צילום של זווית מגובה העיניים ומגודל פריים של "long shot" -רואים את הדמות מלאה עם רווח הסביבה.

התמונה היא בשחור לבן. 

קומפוזיציה-האופן שבו הפרטים המצולמים מאורגנים בתוך מגרת התמונה למשל סימטריות,איזון, חוסר איזון. 
לתצלום יש איזון והוא אינו סימטרי. 

מוקד-מתייחס לפרטים שבהם מתמקד הצופה,מה "מושך" אותו, מה במרכז. 

התמונה מתמקד בתרגיל הסוואה של לוחם במשמר הגבול.

יחסים בתוך המסגרת- מתייחס ליחסים בין הפריטים המצולמים,יחסי גודל,ניגודיות חדות. האופן שבו הם עובדים זה עם זה בתוך מסגרת התמונה.

הניגודיות בתצלום באה לידי ביטוי ע"י התאורה של הצילום שהוא שחור על גבי לבן, התמונה ברורה אך לא בהירה.

שימוש באזכורים חזותיים חיצוניים-כשצלם משתמש בצילומים, ציורים או כל מקור חזותי אחר כהשראה לצילום שלו, "מצטט" מתוך מקורות אחרים מוכרים לציבור.
אין בתצלום שימוש באזכורים חזותיים.

ניתוח הצילום עפ"י בארת':

דנוטציה - מה שרואים בתצלום, ניתוח יבש, מופיעים בתצלום : זווית ראייה, צווית צילום, מרחק מהאובייקט המצולם, גבולות פריים, צבעים, תאורה וקומפוזיציה. כל אלו יוצרים מכלול שנקרא: המסר הדנוטטיבי, המשמעות הראשונית, המובנת מיד לרוב הצופים בתצלום. 

הצילום העלה לי משמעות ראשונית של תמונה בשחור לבן המופיעה בה אדם הנמצא במרכז שדה. 

קונוטציה - מה שחושבים על התצלום המשמעות הנילווית לתצלום, היא גלויה\סמויה,המשמעויות התרבותיות,החברתיות,סמלים מוכרים. כל אלו יוצרים את המסר הקונוטטיבי,ההקשר שמעלה התצלום אצל צופים שונים, הפרשנויות האישיות המגוונות שכל אחד מהצופים ומהצופות עשוי להעניק לתצלום. 
הפרשנות האישית שלי לגביי התצלום היא שזהו תצלום עם מסר חברתי ותרבותי המראה לנו כיצד החייל לומד להגן על המדינה שלנו.

3. תמונה עם מסר חברתי-זוהי תמונה  שצילמתי כאשר הייתי בטיסה לונסיה, שבספרד. בחרתי בתמונה זו מכיוון, שנבחרתי לייצג את בית הספר במשלחת לונסיה במסגרת המקצוע קולנוע ותקשורת. במשלחת זו, יצרנו סרט עם תלמידים בני גילנו מבית ספר בולנסיה. במהלך המשלחת נבחרנו להיות השופטים בפסטיבל הסרטים "MICE".

 תמונה זו מביעה מסר חברתי מפני  שהרעיון העומד מאחורי פסטיבל "mice" היא לעודד בקרב בני נוער ליצור סרטים שיש להם כוח לשנות את המציאות. בני נוער שאינם מוצאים את עצמם או שיש להם קושי אז יצירת סרטים יכולה לעזור להם באופן משמעותי להביע ולהראות את השקפת העולם היצירתי שלהם. נוסף על כך, ישנו מסר חברתי נוסף והוא חיבור בין בני נוער ממדינות שונות המסוגלים לעבוד זה עם זה על אף הקושי בשפה והמחשבות הקדומות אשר האחר חושב על המדינה. לדוגמא, כשיצרנו את הסרט עם הבני נוער הספרדים הם אמרו לנו ששברו להם את התדמית הלא טובה שהם חשבו על מדינת ישראל.

  

  




ניתוח צילום עפ"י מרכיביו:

מוקד- בצילום התייחסתי לנוף המרהיב המופיע מהחלון שבמטוס.

שימוש בשפה האסתטית- לצילום ישנו צבעוניות טבעית של התצלום ללא הוספת צבע או הפיכת התצלום לשחור לבן. התצלום הוא מזווית צילום מגובה העין כלומר, זווית צילום שיגרתית שבה המצלמה רואה את האובייקט כשם שהאדם רואה אותו.

יחסים בתוך המסגרת- הצילום מתייחס ליחס בין החלון,הנוף והכנף של המטוס. הצילום ברור,בהיר וחד.

קומפוזיציה- בתוך מסגרת התמונה הפריטים המצולמים אינם סימטרים אך יש בהם איזון.

שימוש באזכורים חזותיים חיצוניים- אין מפני שלא השתמשתי בצילום,ציור  כהשראה לצילום הזה.