בס"ד
משימה מסכמת.
סאטירה- סוג של תוכניות שמטרתן לבקר תופעות פוליטיות וחברתיות באמצעות הומור מוגזם ואלים.
לצפייה בקטע סאטירה מתוך "ארץ נהדרת" בסרטון לחץ כאן
בחרתי בקטע סאטירה שמתמקדת בהטרדה ובזילזול בנשים במקומות עבודה, אל אף שיחס זה לא נמצא רק במקומות העבודה ,אלא בכל מקום ונוסף על כך הסרטון משקף את המציאות והחברה הישראלית והעולמית בכלל ביחס כלפי נשים.
ניתוח הקטע הסאטירי ע"י מניעים לצריכת הומור.
תיאוריות מרכזיות בחקר ההומור-
תיאורית העליונות- אנשים שואפים לחוש עליונות ע"י הנמכת האחר. צוחקים על החלשים, אך גם על החזקים, מציגים את טיפשותם, וכך מרגישים יותר טוב עם עצמנו. בקטע הסאטירי מוצג לפנינו החלשת האישה שבאה להרצות, באמצעות הרצת בדיחות על חשבונה, ע"י הגברים הסובבים אותה במשרד, ובכך נוצר מצב שעל אף המעמד הבכיר שלה בסצנה היא הרגישה נחותה ליד.
תיאורית ההרפייה- ההומור מאפשר לעסוק בנושאים שהם "טאבו", וכך להפרות את המתח והמבוכה שהם יוצרים. הסצנה בארץ נהדרת עוסקת בנושא תוסס בחברה והוא היחס והמעמד כלפיי נשים ולאחרונה זה גבר לאור הקמפיינים של "ME TO". הצפייה בקטע זה מפרה את המתח בעקבות ההומור הרב ופשוט גורם לצופים לצחוק על המציאות.
תיאורית אי הלימה- חיבור בין שני תחומים שונים שאינם קשורים זה לזה, יוצר מצב מפתיע וגורם לצחוק. בקטע הסאטירי ישנו חיבור מפתיע מכיוון שבקטע רואים אישה במעמד בכיר שבאה להרצות בנושא אסטרטגיה וניהול, ואילו במציאות אנו רגילים לראות בתחום הזה יותר גברים שמובילים לכן זה שובר איזשהו סטיגמה, ועם זאת מראה את הקושי להיות אישה במעמד בכיר.
תיאורית ההרפייה- ההומור מאפשר לעסוק בנושאים שהם "טאבו", וכך להפרות את המתח והמבוכה שהם יוצרים. הסצנה בארץ נהדרת עוסקת בנושא תוסס בחברה והוא היחס והמעמד כלפיי נשים ולאחרונה זה גבר לאור הקמפיינים של "ME TO". הצפייה בקטע זה מפרה את המתח בעקבות ההומור הרב ופשוט גורם לצופים לצחוק על המציאות.
תיאורית אי הלימה- חיבור בין שני תחומים שונים שאינם קשורים זה לזה, יוצר מצב מפתיע וגורם לצחוק. בקטע הסאטירי ישנו חיבור מפתיע מכיוון שבקטע רואים אישה במעמד בכיר שבאה להרצות בנושא אסטרטגיה וניהול, ואילו במציאות אנו רגילים לראות בתחום הזה יותר גברים שמובילים לכן זה שובר איזשהו סטיגמה, ועם זאת מראה את הקושי להיות אישה במעמד בכיר.
ניתוח הקטע הסאטירי באמצעות תיאוריית השימושים והסיפוקים.
אמצעי התקשורת מספקים לצרכנים ארבעה צרכים עיקריים-
צורך קונגטיבי {שכלי}- רצון לחיזוק המידע והידע -ההבנה של הנמען, מבחינת אינפורמציה. בקטע הסאטירי מחזקים ומציגים לנו את המידע שקיים במציאות ובחרה ביחס לנשים.
צורך אפקטיבי {רגשי}- צורך רגשי ,צורך של חיזוק והתנסות רגשית או אסתטית, חוויה והנאה. המטרה של הקטע הסאטירי היא לעורר בצופה מגוון של רגשות כגון: צחוק, כעס,עצב וכו' כדי שהוא יתלהב בזמן הצפייה. אני יכולה להעיד על עצמי כשצפיתי בקטע הכעס התעורר בי.
צורך אינטגרטיבי {חברתי}- הצורך בהשתייכות. הצורך להשתייכות היא לסביבה הקרובה שלנו כמו חברים ומשפחה. ובנוסף להשתייכות היא גם לחברה הגדולה למשל בהקשר לאומי ושל אחידות. הצפייה בארץ נהדרת מייצרת נושאי שיחה משותפים, ואף יכולה לאחד חברים ומשפחה סביב הצפייה.
צורך אסקפיסטי {בריחה מהמציאות}- צרכים בידוריים של רצון בבריחה מהמציאות, הצורך להירגע, לנוח. היחלשות הקשר של הנמען עם עצמו. הצפייה בקטע הסאטירי משכיחה את הצרות והמחויבות היומיומית של הצופים.
ניתוח הקטע הסאטירי עפ"י המושג ייצוג.
ייצוג הוא דימוי, שיקוף או שחזור של משהו שקיים בעולם ה"אמיתי" בתקשורת. התקשורת לא יכולה להראות את "הכל" מכל הזוויות, ולכן כל הייצוגים הם בררניים, שטחיים ומוגבלים.
הפקת ארץ נהדרת בוחרת שחקנים על מנת שיגלמו בצורה הטובה ביותר את רוב הסוגיות הקיימות בחברה הישראלית. בקטע הסאטירי שבחרתי הסצנה עוסקת בייצוג קבוצה מועטת,הנשים, במעמדן של נשים בחברה. השחקנים מציגים עבורנו את המציאות, אך באופן שאינו מעמיק ואף מוגבל, אולם מאחר שהסצנה היא מוקצנת ההשפעה שלו על תפיסת הקבוצה שהוא מייצג עבור הצופים היא רבה.
אמצעי התקשורת מספקים לצרכנים ארבעה צרכים עיקריים-
צורך קונגטיבי {שכלי}- רצון לחיזוק המידע והידע -ההבנה של הנמען, מבחינת אינפורמציה. בקטע הסאטירי מחזקים ומציגים לנו את המידע שקיים במציאות ובחרה ביחס לנשים.
צורך אפקטיבי {רגשי}- צורך רגשי ,צורך של חיזוק והתנסות רגשית או אסתטית, חוויה והנאה. המטרה של הקטע הסאטירי היא לעורר בצופה מגוון של רגשות כגון: צחוק, כעס,עצב וכו' כדי שהוא יתלהב בזמן הצפייה. אני יכולה להעיד על עצמי כשצפיתי בקטע הכעס התעורר בי.
צורך אינטגרטיבי {חברתי}- הצורך בהשתייכות. הצורך להשתייכות היא לסביבה הקרובה שלנו כמו חברים ומשפחה. ובנוסף להשתייכות היא גם לחברה הגדולה למשל בהקשר לאומי ושל אחידות. הצפייה בארץ נהדרת מייצרת נושאי שיחה משותפים, ואף יכולה לאחד חברים ומשפחה סביב הצפייה.
צורך אסקפיסטי {בריחה מהמציאות}- צרכים בידוריים של רצון בבריחה מהמציאות, הצורך להירגע, לנוח. היחלשות הקשר של הנמען עם עצמו. הצפייה בקטע הסאטירי משכיחה את הצרות והמחויבות היומיומית של הצופים.
ניתוח הקטע הסאטירי עפ"י המושג ייצוג.
ייצוג הוא דימוי, שיקוף או שחזור של משהו שקיים בעולם ה"אמיתי" בתקשורת. התקשורת לא יכולה להראות את "הכל" מכל הזוויות, ולכן כל הייצוגים הם בררניים, שטחיים ומוגבלים.
הפקת ארץ נהדרת בוחרת שחקנים על מנת שיגלמו בצורה הטובה ביותר את רוב הסוגיות הקיימות בחברה הישראלית. בקטע הסאטירי שבחרתי הסצנה עוסקת בייצוג קבוצה מועטת,הנשים, במעמדן של נשים בחברה. השחקנים מציגים עבורנו את המציאות, אך באופן שאינו מעמיק ואף מוגבל, אולם מאחר שהסצנה היא מוקצנת ההשפעה שלו על תפיסת הקבוצה שהוא מייצג עבור הצופים היא רבה.
